גל ההסתה בתקשורת הכללית נגד המגזר החרדי ממשיך. הבוקר (שני) מפרסמת מירב ארלוזורוב כתבת 'דה מרקר' מאמר שמזהיר את המדינה מפני "פשיטת רגל בעקבות החרדים".

לדבריה של ארלוזורוב, "החרדים יצאו מהבחירות האחרונות שיכורי ניצחון, כאילו הם יכולים להשיב את הגלגל לאחור, ויכולים להמשיך לא ללמוד לימודי ליבה ולא לעבוד לעד, כי הדוד סם מתל אביב יממן אותם".

"אז זהו, שהדוד סם מתל אביב הולך לפשוט רגל בגלל זה. לתשומת לבו של ראש הממשלה", כתבה.

המאמר עוסק בעיקר במה שעתיד להיות במדינה בשנת 2059, "בלמ"ס כבר צפו כיצד תיראה אוכלוסיית ישראל באותה שנה מבחינת תוחלת החיים ולפי חלוקה ליהודים לא חרדים, חרדים וערבים, וכעת רק נותר לעבד את הנתונים כדי לנסות לקבל מושג כיצד תיראה הכלכלה באותה שנה".

בשנה וחצי האחרונות עוסק אסף גבע, כלכלן באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בניתוח העתיד. לפני שנה וחצי הוא ערך ניתוח, שבדק את הוצאות הממשלה ב–2059. והמסקנה שלו כי הוצאות הממשלה יגדלו בכ–1.2% מהתמ"ג, בעיקר עקב ההוצאות על הזדקנות האוכלוסייה. החודש פירסם את חלקו השני של הניתוח, שבחן מה יהיו הכנסות הממשלה ממסים באותה שנה.

ההערכה של גבע היא שהכנסות הממשלה יגדלו ב–0.4% מהתמ"ג, בגלל גידול בהכנסות ממסים על משאבי טבע (גז) ועל מסים עקיפים, ולעומתו קיטון בהכנסות ממסי עבודה בגלל הזדקנות האוכלוסייה ובגלל גידול חלקן של האוכלוסיות שעובדות פחות (ערבים וחרדים).

כמות החרדים ב-2059: בלמ"ס צופים כי ב–2059 חלקם של היהודים שאינם חרדים באוכלוסייה יהיה 50.3% (לעומת כמעט 67.9% כיום), חלקם של החרדים יהיה 26.6% (כ–11.1% כיום), וחלקם של הערבים יהיה כ–23.1% (20.9% כיום).

"המדאיג ביותר הוא שזוהי התחזית האופטימית של גבע. כלומר, זוהי תחזית שמניחה כי ישראל תטפל בגיל הפרישה מעבודה (גיל הפרישה לגברים ונשים יועלה ל–69), ותטפל גם בבעיות הקשות של האוכלוסיות הנחשלות שלה — האוכלוסייה החרדית והערבית יגדילו את השתתפותן בשוק העבודה וגם ישפרו את פריון העבודה ואת רמת השכר שלהן".

"כלומר, התחזית הזאת מניחה שישראל תצליח להתקדם בטיפול בבעיות הזקנה והאוכלוסיות החלשות, גם אם הבעיות לא ייפתרו (השכר וההשתתפות בעבודה של האוכלוסיות המוחלשות יישארו נמוכים מאלה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, אך הפער יצטמצם במידה ניכרת). אלא שגם ההתקדמות הזאת לא תמנע את ההידרדרות במצב הפיננסי של המדינה", נכתב.

"לדבריו של גבע" אומרת ארלוזורוב, "אם החרדים והערבים לא ישתלבו בשוק העבודה, הפער בין ההכנסות להוצאות ב–2059 לא יהיה 0.8% תוצר — כי אם 3.4% מהתמ"ג (כ–35 מיליארד שקל בשנה במונחים של ימינו). הסיבה לכך היא קריסה צפויה בהכנסות המדינה ממסי עבודה. במקרה כזה, גבע אפילו אינו יודע להגיד לאן יגיע החוב ביחס לתוצר. החוב פשוט יתבדר להרבה יותר מ–170% תוצר. מדובר בחוב שנמצא באובדן שליטה, ומזכיר את רמות החוב שישראל סבלה מהן ב–1985 — רגע לפני שנקלעה לפשיטת רגל, שרק תוכנית הייצוב הכלכלית הצילה אותה ממנה".

"המשמעות של חוב שהתבדר היא אחת. במקרה שהחרדים והערבים לא יגדילו את מידת ההשתלבות שלהם בשוק העבודה, כותב גבע, "תירשם התבדרות משמעותית של יחס החוב־תוצר עקב ירידה בהכנסות המגזר הציבורי ממסים. ממצא זה מדגיש את החשיבות של שילוב מגזרים אלה בשוק העבודה הן מבחינת שיעורי השתתפות והן מבחינת השכר ופריון העבודה. מציאות של 'עסקים כרגיל' תביא לפשיטת רגל פיסקלית בטווח הבינוני והארוך, לצד ירידה בקצב הצמיחה של התוצר ועלייה באי־שוויון".

"קראו שנית: כלכלן בכיר באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר כותב, במסגרת מחקר שמפרסם אגף הכלכלן הראשי, כי "מציאות של עסקים כרגיל תביא לפשיטת רגל". וזאת, אם מדינת ישראל לא תשכיל לטפל בבעיות הקשות של שתי האוכלוסיות המודרות שלה, החרדים והערבים. במלים פשוטות יותר: הבעיות של החרדים והערבים אינן הבעיות שלהם. אלה הבעיות של מדינת ישראל, משום שבלי טיפול בהן ישראל צועדת לקראת פשיטת רגל. חד וחלק".

"ועכשיו, על רקע המסר החד והברור הזה, כדאי לחזור ולעיין בהסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם חברות הקואליציה אך לפני כשבועיים. נזכיר כי ההסכמים הללו אינם מזכירים, ולו במלה, את הבעיות הקשות של האוכלוסייה הערבית בישראל, ואת הצורך הדחוף להפסיק את האפליה ואת ההדרה שלה. לראש הממשלה, מתברר, היה דחוף יותר לבדוק איך ערביי ישראל נוהרים לקלפיות מאשר לדאוג לשלב אותם ולהעלות את פריון העבודה שלהם".

"גרוע מכך, בעוד ההסכמים הקואליציוניים מנערים את חוצנם מהבעיות של ערביי ישראל, הם מסיגים לאחור את הבעיות של החרדים. הכניעה הגורפת של נתניהו לכל דרישות החרדים, והביטול של כל הצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות בניסיון לאלץ את החרדים להפסיק את המנהג ההרסני שלהם של "בלי לימודי ליבה ובלי עבודה", מביאים לכך שמגמות חיוביות שכבר התחילו להתפתח בחברה החרדית — ובהן המהלכים שנקט משרד החינוך להקמת זרם חרדי־ממלכתי, שבו יוכלו ילדי החרדים לשלב לימודי ליבה עם התכנים הייחודיים להם, והמהלך של משרד הכלכלה להתניית הנחה במעונות היום בכך שגם האב עובד, שהביא לזינוק של 70% במספר האבות החרדים לילדים במעונות שעובדים (או לפחות, מספר האבות החרדים שהודו שהם עובדים) — כולן בטלות עתה".

"החרדים יצאו מהבחירות האחרונות שיכורי ניצחון, כאילו הם יכולים להשיב את הגלגל לאחור, ויכולים להמשיך לא ללמוד לימודי ליבה ולא לעבוד לעד, כי הדוד סם מתל אביב יממן אותם".

"אז זהו, שהדוד סם מתל אביב הולך לפשוט רגל בגלל זה. לתשומת לבו של ראש הממשלה", כותב ארלוזורב הבוקר.